חב` השמירה בע"מ נ' עיריית צפת

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של ביהמ"ש השלום בתל- אביב מיום 2.3.11 ב- ת.א 23625-08. לפיו חוייבה המבקשת בסכום התביעה וכן בתשלום הוצאות משפט למשיבה, וזאת בשל הגשת הודעת ערעור ( להלן:" הערעור") לבית המשפט המחוזי על פסק הדין.

במסגרת טענותיה טענה המבקשת, כי להערכתה סיכויי הערעור טובים להתקבל. כמו כן טענה המבקשת,הואיל והינה רשות מקומית לפיכך ניתן להסיק כי המבקשת לא תיעלם או תחדל להתקיים וכי אין חשש לביצוע פסק הדין במידה והערעור יידחה.

עוד לטענה המבקשת, הואיל והמשיבה הינה חברה בע"מ. קיים חשש לפיו לא ניתן יהיה להשיב סכומים אשר ישולמו למשיבה, במידה ויבוטל פסק הדין על ידי ערכאת הערעור.

כלל יסודי הוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פס'ד הוא בבחינת החריג. עוד נקבע כי היענותו של ביהמ'ש, לסעד של עיכוב ביצוע פס"ד תיעשה תוך בחינתם של שני תנאים מצטברים: האחד, שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד; והשני, שהנזק היחסי שייגרם למבקשת מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיבה אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה. ( א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, 2003, בעמ' 525. רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459).

עוד נאמר כי לגבי פסקי דין שקובעים חיוב כספי (להבדיל מחיוב בעין), נקבע כי יש ליתן משקל רב לשאלה אם יוכל המבקש להיפרע מהמשיב אם יתקבל הערעור (י' זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית 1995, עמ’ 860). (להלן:"זוסמן" )

לעניין סיכויי הערעור- במקרה דנן ניתן להסתפק בכך שהערעור אינו משולל יסוד על פניו, ומשעיקר הערעור עניינו בשאלות משפטיות. משכך, יש לבחון את התקיימותו של התנאי השני.

מאזן הנוחות – לאחר שבחנתי את הדברים, לא השתכנעתי כי ביצוע מיידי של פסק הדין עשוי לגרום למבקשת נזק, המצדיק חריגה מהכלל הקבוע בתקנה 466 לתקסד"א. הנטל בעניין זה הוא על מבקשת העיכוב, ובעניין שבפנינו לא הביאה המבקשת כל ראייה - באשר למצבה הכלכלי של המשיבה או באשר למצבת נכסיה או באשר להתחייבויותיה - שיש בה כדי לבסס את טענתה שלא תוכל, או תתקשה מאד, להיפרע מהמשיבה במידה ויתקבל הערעור.

יצויין כי בקשתה של המבקשת לא נתמכת בתצהיר לאימות טיעונים עובדתיים.

טענותיה של המבקשת בדבר חשש אודות מצב המשיבה מבחינה כלכלית, אין בהן ולא כלום ונטענו באופן סתמי וכללי.

יפים לעניין זה דבריו של ד"ר י' זוסמן: "בתצהיר המצורף לבקשתו חייב המבקש לפרט את הנסיבות המורות, כי ביצוע המיידי של פסק הדין עלול להסב לו נזק שאין לו תקנה. בית המשפט לא יסתפק בהצהרתו הסתמית, כי אמנם כן הוא הדבר, ללא פירוט וללא תיאור העובדות..." ( זוסמן בעמ' 862 ).

הגם שבענייננו אין לשלול על פניו את סיכויי הערעור שהגישה המבקשת, לא עלה בידיה להוכיח כי מאזן הנוחות בענייננו נוטה לטובתה. משכך דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪ .

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: